top of page
  • תמונת הסופר/תMeir Gez

איך זה להיות, השיר שלי ושלך


 

איך זה להיות, השיר שלי ושלך

מספרים עליך שאת אהובתי,

אני לוחש לך טיפות כואבות,

כותב לך מדם ליבי

על שני ילדים

בלב הים באי העבוט,

תופר את פצעי גופי

עם עלים ובדים,

מנגן בשפה פשוטה

איך זה להיות אני,

איך זה להיות איתך...


מספרים עלי שאני אהובך,

את לוחשת לי מילים נמסות,

כותבת לי מעומק ליבך

על שני אנשים

בתוהו העיר הסואנת,

אוספת את גרגרי נשמתך

משפתייך הרטובות

מנגנת בכינור ענוג,

בשתי קולות

איך זה להיות אני,

איך זה להיות אתך....


אני זוכר איך נשמנו אהבה,

טיפה בעולם הגדול

שאמר לנו את הכול,

אני זוכר איך פסענו בחולות הים

והגלים התרגשו וחיבקו,

אני זוכר שזכרת

את הסיפור של אז

שהיה בצבע אדום עז.

אני זוכרת איך הזזנו הרים,

נשימה ארוכה מתחת למים

והגשם לא פסק מהשמיים,

אני זוכרת איך הלכנו בשדרה

והעצים לחשו ואהבו,

אני זוכרת שזכרת

את הסיפור של אז

שמהאדמה ניתז.


מספרים עלינו שאנו לא רואים

ואנחנו מסתכלים ושואלים,

מחייכים ואוהבים,

מספרים עלינו שהלכנו

ואנחנו פסענו בימים,

יחפים ושרוטים,

מספרים עלינו

שכתבנו את המילים

שקראתם עכשיו

ורק רצינו להגיד

שזה הכול משורש א.ה.ב.



19 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page