
מל"כ - האדם המלכותי
בספר הזוהר מוסבר כי מאפיינו של האדם השלם הוא, שהמוח שולט בלב והלב שולט בכבד. המרכזות במוח, מפעילות את הלב כך שהוא יוכל להתכווץ ולהתרחב ובצורה זו לשמש כ״משאבה״ ולספק דם לכל הלקי הגוף. כך מגיע הדם מהלב אל הכבד ומאפשר לו לפעול בצורה תקינה ומסודרת.
כך זה גם במובן הרוחני, ה'מוח' מסמל כמובן את התבונה והמחשבה באדם, ה'לב' מסמל את הרגש ואילו ה'כבד' מסמל את היצר, הגוף והמעשה. ראשי התיבות של מוח-לב-כבד בסדר זה יוצרים את המלה מלך, דהיינו, האדם אשר הולך באופן זה שבו יצריו מעודנים בידי רגשותיו ואלו נתונים לפיקוח התבונה, הוא אדם מלכותי ואצילי.
הרי נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". מי שמתנהג כך מתנהג כמו מלך.
כאשר האדם מעריך נכונה את הכוחות שלו ומשתמש בהם כראוי ויודע כי המוח חייב לשלוט על הרגש, על הלב והוא נוהג בהתאם לכך בחייו היומיומיים הוא בבחינת ״מלך״.
אולם מי שאצלו הלב שליט על המוח והוא מעדיף את רגשותיו על שכלו ואין לו מעצורים, אצל אדם כזה הסדר הוא הפוך: אצלו באים לב, מוח, כבד, היינו ראשי תיבות "למך" ולמך הרי כינוי לטיפש....
וראו איזה פלא כאשר מי שאצלו הכבד (היצר והתאווה) הוא השליט דהיינו נותן לתאוותיו להתגבר עליו, אצל אדם כזה הסדר הוא : כבד, לב, מח דהיינו "כלם" = כלום.
לפיכך הכירו את המספר 12 – כאשר הרגשות פועלים תחילה, יש לספור עד 12 כדי לאפשר לרגשות לעבור מהלב אל המוח - צריך לעצור לחשוב, ולא להגיב בצורה רגשית. זה לא שווה את זה.... אין טעם לתת לכעס להשתלט עלינו הרי הכעס משמש כזרז לרוב המחלות הקשות של ימינו וגורם לנו לבצע מעשים איומים ולרוב גם מטופשים ולסחוב על גבינו מטענים רבים שאין בהם כל צורך .
במילים אחרות, רצוי ואפשר לא לתת לרגשות, לתאוות ולכעסים לשלוט עלינו, אלא לתת למוח לשלוט עליהם ובכך נהיה מלכים ולא עבדים לתאוות שלנו. תחשבו טוב לפני שאתם עונים הרי החכם באדם, שלמה המלך, אמר "מוות וחיים ביד הלשון" .
וכמובן שאין צורך לרדוף אחר הכבוד, זה כל כך מיותר, חפשו את הענווה הרי חז"ל אמרו: "איזהו המכובד-המכבד את הבריות", מי שרודף אחר כבוד לא ישיג אותו ומי שמכבד אחרים יכבדו אותו.
וכאשר אתם מלכים האהבה הנה אמיתית וכנה ...
אני בחרתי להיות מלך ואת/ה?
Comments